סקירת מאקרו – כלכלה
משבר החובות האירופאי – ניהול כושל ופוליטי יביא לקטסטרופה
ניהול מהיר ונחוש יביא לצמיחה אנמית בגוש בשלוש-ארבע שנים הקרובות
מדד חודש אפריל הגבוה עונתית צפוי לעלות ב-0.9%

אינפלציה
מדד חודש אפריל הגבוה עונתית צפוי לעלות בשיעור של 0.9%, ולהיות מושפע בעיקר מהתייקרויות עונתיות בסעיף הלבשה והנעלה, התייקרויות עונתיות במסגרת סעיפי חינוך תרבות ובידור, התייקרויות עונתיות במסגרת סעיף תחבורה ותקשורת, המשך התייקרות בסעיף הדיור, והתייקרות של 1% במחירי הבנזין.
המשך התפתחות תוואי האינפלציה תלוי רבות בהתפתחות משבר החובות באירופה. למרות התחזקות הדולר ההיחלשות המשמעותית של האירו צפויה להוזיל את עלויות היבוא שכן היקף היבוא מגוש האירו גדול מהיקף היבוא מארה"ב. כמו כן מחירי הסחורות ממשיכים להפגין חולשה עם התפתחות משבר החובות, חולשה המיוצגת ע"י ירידה של כ-3.5% מתחת לממוצע החודשיים האחרונים.
בדוח האינפלציה לרבעון הראשון, מעריך בנק ישראל כי האינפלציה ב-12 החודשים הבאים תתכנס לרמה של 2.2%, מתחת להערכות רוב החזאים, ולנגזר משוק ההון. כמו כן מעריך בנק ישראל כי האינפלציה ב-2011 תעמוד אף היא סמוך לאמצע תחום היעד, קרי סביב ל-2%. בנק ישראל מציין כי הגורמים הצפויים לתמוך בשיעורי האינפלציה הללו הם הייסוף הריאלי האפקטיבי בשער השקל, ופער התוצר שנפער על רקע המשבר.

מדדים כלכליים בישראל
• מספר המשרות הפנויות בחודש מרץ ירד בשיעור של 5%, מרמה של 44.3 אלף משרות בחודש הקודם לרמה של 41.9 אלף. מנגד, מספר המועסקים עלה לרמה של 2.078 מיליון מרמה של 2.043 מיליון. שיעור המשרות הפנויות בכלל המשק ירד מעט לרמה של 2%. הנתונים ארעיים ולא עברו התאמה לעונתיות.
• הפדיון במגזרי השירותים והמסחר עלה בחודשים דצמבר 2009 – פברואר 2010 עפ"י נתוני המגמה ובחישוב שנתי בשיעור של 9.3%, לעומת עליה בת 11.2% בשלושת החודשים הקודמים. שינויים בנתונים הארעיים מקשים על האמידה הנכונה של המגמה, אולם ניכר כי האצת צמיחת הפדיון מתמתנת. מגזר המסחר האט במעט את צמיחתו, בעיקר על רקע האטה במסחר הסיטונאי, ומנגד עליה בהאצת הצמיחה במגזר הקמעונאי. המשך האצת הצמיחה במסחר הקמעונאי "תמשוך" את הצמיחה במסחר הסיטונאי.
מגזר השירותים ממשיך לצמוח בקצב גבוה על רוב רכיביו, כאשר רכיב שירותי הנדל"ן מאט את קצב צמיחתו, אם כי ממשיך להיות הרכיב עם הצמיחה הגבוהה ביותר.
• פדיון רשתות השיווק ברבעון הראשון עלה בשיעור של 8.2%, בהמשך לעליה של 7.3% ברבעון האחרון של 2009. המשך האצת הצמיחה במדד זה מעידה כי הצריכה הפרטית צפויה לתרום תרומה נאה לתמ"ג ברבעון הראשון.
• מדד הייצור התעשייתי עלה בחודשים דצמבר 2009 – פברואר 2010 בשיעור של 9.8% בחישוב שנתי עפ"י המגמה, זאת בהמשך לעלייה בת 10.4% בשלושת החודשים הקודמים, וממשיך להציג התרחבות נאה למגזר הייצור. האצה בשיעורי הצמיחה ניתן לזהות בתעשיות ברמות הטכנולוגיה העילית המעורבת-עילית, והמסורתית.

בתעשייה ברמת הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית חלה ירידה בקצב הצמיחה. באופן אבסולוטי התעשיות ברמת הטכנולוגיה המעורבת-עילית, והמעורבת-מסורתית הן הצומחות בקצב הגבוה ביותר.
רכיבי משרות השכיר ושעות העבודה צמחו בשלושת החודשים הללו בקצב מהיר משלושת החודשים הקודמים, אם כי הם צומחים עדיין בקצב נמוך מצמיחת התפוקה לרוחב כל רמות הטכנולוגיה של התעשייה, ועל כן ניתן לומר כי ההתייעלות התפעולית עדיין במגמת עליה, אם כי מאטה .
• הביקוש לדירות בחודש מרץ עמד על רמה של 2850, למול רמה של 2900 בחודש הקודם, ו-2770 בחודש ינואר. מספר הדירות שנמכרו לציבור הרחב עמד על 1230 דירות שנבנו ביוזמה פרטית, ועוד 420 דירות שנבנו ביוזמה ציבורית. מספר הדירות אשר נבנו למטרות אחרות עמד על 1200. בסה"כ הביקוש הכולל לדירות מעט נמוך מהביקוש שנרשם בחודש הקודם. מספר הדירות אשר נותרו למכירה עלה החודש ל-9190, חודשי ההיצע נשארו לעמוד על 7 חודשים.
• המדד המשולב לחודש מרץ עלה בשיעור חד של 0.6%, בהמשך לעדכון כלפי מעלה של מדד חודש פברואר ב-0.1%, לרמה של 0.3%. עליית המדד המשולב באה לאחר עלייה צנועה יחסית במדדים של ינואר-פברואר.
במהלך התקופה הנסקרת האינפלציה הגלומה לא השתנתה באופן מהותי, למרות הדרמה הכרוכה בהתפתחות משבר החוב האירופאי. בחלק הקצר עלתה האינפלציה הגלומה בשיעור של 0.1%, נותרה יציבה לאורך החלק הבינוני של העקום, ועלתה האופן צנוע של 0.05% בחלק הארוך.
גם התפתחות האינפלציה העתידית נותרה דומה ועומדת על 3.3% ב-12 החודשים הקרובים, ויורדת דרך 2.9% עד לרמות של 2.5-2.6% בשנים המאוחרות.
כפי שכתבנו לעיל, התפתחות האינפלציה הגלומה צפויה להיות מושפעת מהתפתחות משבר החוב האירופאי. מחד, ירידה דרסטית בצמיחת הגוש, ואולי אפילו בעיית נזילות תוביל לפגיעה בייצוא הישראלי ובהתבססות הצמיחה בו. מנגד, הבנקים המרכזיים בעולם צפויים להשאיר את רמת הריבית הנמוכה זמן ממושך יותר מאשר היה צפוי, ובכך להקשות על נגיד בנק ישראל להעלות ריבית במנותק משותפות הסחר - גורם התומך באינפלציה.
להערכתנו, השפעת הגורם של הירידה ברמת הצמיחה חזקה יותר. התייצבות או אולי פתיחת פער תוצר, והאטת התבססות ההתאוששות צפויות להשפיע יותר מאשר התקדמות איטית לחזרת תוואי הריבית הנורמאלית.
האינדיקאטורים העיקריים למשק האמריקאי אשר פורסמו בתקופה הנסקרת:
• התמ"ג של המשק האמריקאי צמח ברבעון הראשון לפי הערכות ראשוניות בשיעור של 3.2%, בהמשך לצמיחה בת 5.6% ברבעון האחרון של 2009, ומעט מתחת לצפי לעלייה בת 3.4%. למרות האטה (צפויה) בקצב הצמיחה, הסיפור הגדול הוא כי הצרכן האמריקאי תורם את חלקו באופן מהותי יותר – המכירות הסופיות עלו בשיעור של 2.2%, בהמשך לעלייה צנועה יותר של 1.4% ברבעון הקודם. מנגד, הרעה ברכיב הייצוא נטו צפויה להחמיר ברבעון השני, על רקע התחזקות הדולר כנגד האירו, והיחלשות צפויה בייצוא לגוש.
• מדד ביטחון הצרכנים עלה באפריל לרמה של 57.9, משמעותית מעל לרמת ה-52.5 בחודש הקודם, ומעל לצפי לרמה של 53.5. שיפור ניכר יש ברכיב הציפיות לעתיד, ושיפור צנוע יותר ברכיב המצב הקיים. כדאי לציין כי נתוני מדד זה סותרים את ההיחלשות שנרשמה במדד המקביל של סנטימנט הצרכנים לחודש אפריל למול חודש מרץ.
• מדד סנטימנט הצרכנים לסוף חודש אפריל עמד על רמה של 72.2, למול רמה של 69.5 לאמצע חודש אפריל, ומתחת לנתוני סוף חודש מרץ שעמדו על רמה של 73.6. אל מול נתוני אמצע החודש ניתן לזהות שיפור ברכיב הציפיות לעתיד, ושיפור צנוע מאוד ברכיב המצב הקיים.
• רמת ההכנסה הפרטית בחודש מרץ עלתה בשיעור של 0.3%, למול יציבות בחודש הקודם וצפי לעלייה בת 0.4%. רכיב השכר החשוב עלה בשיעור של 0.2%, ובהמשך לעלייה בת 0.1% בחודש הקודם.
• הצריכה הפרטית בחודש מרץ עלתה בשיעור של 0.6%, בהמשך לעלייה בת 0.5% בחודש הקודם, ובהתאם לצפי. נתון התואם את העלייה ברכיב המכירות הסופיות בצמיחת התמ"ג ברבעון הראשון.
• מדד החוזים הפתוחים לחודש מרץ עלה בשיעור של 5.3%, בהמשך לעלייה בת 8.2% בחודש הקודם. הנתונים הטובים תואמים את הקרבה לתום תקופת הזיכוי במס לרוכשים, והשאלה כיצד יתפקד מגזר הנדל"ן בתקופה שאחרי התמריצים נותרת פתוחה.
• מדד ה-ISM למגזר הייצור עלה באפריל לרמה של 60.4, למול רמה של 59.6 בחודש הקודם, וצפי לרמה של 61. הרכיבים המובילים של הזמנות חדשות ממשיכים להיות חזקים, ומושכים איתם את רכיב הייצור, ואת רכיב התעסוקה במגזר.
• מדד ה-ISM למגזר השירותים נותר יציב בחודש אפריל על רמה של 55.4, ומעט מתחת לצפי לרמה של 56.4. רכיב ההזמנות החדשות ירד מעט, אם כי עדיין מייצג התרחבות, רכיבי התעסוקה והפעילות העסקית נותרו על רמה דומה.
• רמת ההזמנות ממפעלים בחודש מרץ עלתה בשיעור של 1.3%, בהמשך לעלייה בת 0.6% בחודש הקודם. בנטרול הזמנות תחבורה התנודתיות, רמת ההזמנות עלתה בשיעור חד יותר של 3.1%. בתוך הנתון המעודד הזה, קיימת ירידה במספר ההזמנות הלא מסופקות, אשר עלול לרכך את המשך העלייה.
• מספר דורשי העבודה החדשים בשבוע הראשון של מאי, ירד לרמה של 444 אלף, בדומה לצפי לרמה של 445 אלף, ומתחת לרמת השבוע הקודם עם 448 אלף. הממוצע החודשי הנע המשיך לרדת, וירד לרמה של 458.5 אלף.
• הניצולת התעשייתית לרבעון הראשון עלתה בשיעור של 3.6% בחישוב שנתי, בהמשך לעליה בת 6.9% ברבעון האחרון של 2009, ומעל לצפי לעליה בת 2.6%. עלות יחידת עבודה ירדה ברבעון הראשון בשיעור של 1.6%, בהמשך לירידה בת 5.9% ברבעון האחרון של 2009, ויותר מהצפי לירידה בת 1%. בסה"כ מגמת עליית התפוקה וההתייעלות התפעולית ממשיכים אם כי בקצב איטי יותר, אך יותר טוב מהמצופה.
• בחודש אפריל נוספו למשק האמריקאי 290 אלף מקומות עבודה, בהמשך ל-230 אלף מקומות במרץ, ומעל לצפי שעמד על תוספת בת 200 אלף. לא זו בלבד, אלא גם נתוני חודש פברואר תוקנו כלפי מעלה ועברו לחלק החיובי של הסקאלה. שיעור הבלתי מועסקים עלה לרמה של 9.9%, מעל לרמה של 9.7% בחודש הקודם, ומעל לצפי עם רמה של 9.6%. אולם העלייה בשיעור האבטלה נבע דווקא מסיבות טובות – כוח העבודה גדל ב-805 אלף איש, עם העלייה באופטימיות והצטרפות יותר אנשים לכוח העבודה. הנתונים הטובים ממשיכים עם עלייה צנועה בת 0.1 שעות בשבוע העבודה לרמה של 34.1 שעות.
• האשראי הצרכני לחודש מרץ עלה ב-2 מיליארד דולר, בהמשך לירידה בת 6.2 מיליארד בפברואר (הנתון תוקן כלפי מעלה מירידה של 11.5 מיליארד), ומול צפי לירידה בת 3 מיליארד דולר. האשראי הלא-מתגלגל המייצג בעיקר הלוואות על מוצרים בני קיימא גדולים עלה ב-5 מיליארד דולר, וקוזז ע"י ירידה בת 3.2 מיליארד דולר של אשראי מתגלגל (לרוב כרטיסי אשראי). נתון מעודד נוסף הוא כי למרות העלייה באשראי במרץ, לא חלה עלייה מקבילה ביחס החוב לשכר.
גלובאלי – אירופה - מהירות פעולה ונחישות בפריסתה הם שם המשחק
עם כל הכבוד לנתונים הטובים בעיקרם בארה"ב, העיניים, בתקופה הנסקרת בכלל ובשבוע האחרון בפרט היו נשואות אל עבר הדרמה המתרחשת באירופה.
המצב כפי ששרר בשלהי 2008, ושורר בחלקו עד היום, של משק פרטי הנסמך על סיוע ממשלתי, וצמיחה גלובאלית נמוכה יצר מציאות חדשה. מציאות אשר העמידה חלק ממדינות אירופה על סף משבר.
כל מדינה וה"סיפור" שלה, החל ביוון אשר הונתה את חברות גוש האירו ומעולם לא עמדה בניהול גירעונות בהתאם לאמנת מסטריכט, דרך פורטוגל אשר סובלת מצמיחת תמ"ג נמוכה באופן כרוני, וכלה באירלנד וספרד אשר זנחו את התחרותיות לטובת בועות נדל"ן. בכל אחת מהמדינות עובר קו המקשר בין אחת לשנייה – שוק עבודה קשיח ובלתי תחרותי, סקטור ציבורי מנופח וכוחני, וללא יכולת שליטה מוניטארית עצמאית על רקע שייכות לגוש מטבעי אחיד.
גם בימים כתיקונם משקים המתנהלים כך היו מגיעים אל נקודה בה היו חייבים בשינוי מבני, אולם, בעולם אשר בו הצריכה ירדה באופן דרמטי, והמשקים בו מתחרים ביתר שאת, התחרותיות הופכת מרכיב משמעותי לרכיב הכרחי. זאת ועוד, המציאות החדשה אף יצרה נחשול של הנפקות חוב ממשלתי וקונצרני, אשר בתורן העלו את עלויות הגיוס בכלל, ושל מדינות אלה בפרט.
ירידה בצפי לצמיחת התוצר במדינות אלה מחד, ועלייה בעלויות הגיוס מאידך, מעלות את הציפיות לעלייה ברמת הגירעונות הן אבסולוטית, והן ביחס לתוצר. ציפיות אלו בתורן מעלות את התשואות על האג"ח של אותן מדינות, וכנגזרת את עלויות המימון שלהן, וחוזר חלילה.
במהלך התפתחות המשבר ביוון כתבנו והערכנו כי המשבר לא יתגלגל לכדי כשל מערכתי מלא כדוגמת משבר 2008, אלא ייבלם ע"י סיוע בין אם מגוש האירו ובין אם מקרן המטבעIMF)), אשר למעשה זוהי אחת המטרות המרכזיות שלשמה הוקמה.
ההתעקשות של גוש האירו לפתור את המשבר "בתוך הבית" מצד אחד, הגמגום ו"משיכת הרגליים" של המדינות המובילות בגוש בקשר לסיוע מצד שני, סדקו את אמינותו של הגוש, הזניקו את עלויות המימון של הסיוע ליוון, ותרמו לזליגת החששות למדינות נוספות.
חשוב לציין כי מצבן של ספרד, פורטוגל ואירלנד היה ידוע אף טרם המשבר. יוון הייתה המדינה היחידה בגוש אשר הונתה בקשר למצבה, וציבור אזרחיה מתנגד בתוקף לרפורמות כלכליות אשר יורידו את היקף הגירעונות שלה, ויגבירו את רמת התחרותיות בהמשך הדרך.
התפתחות היקף המשבר תלויה הרבה במהירות התגובה של גוש האירו וה-IMF למשבר ביוון, או להתפתחות אחרת במשבר. נכון להיום אנו מעריכים כי המשבר צפוי להיות מבודד ליוון.
איננו מעריכים כי ספרד תיאלץ לבקש סיוע כלכלי בעת הקרובה, אם כי תיאלץ ללא ספק לבצע שינויים מבניים בהמשך הדרך.
פורטוגל הוכיחה בעבר כי ביכולתה להעביר מדיניות צנע לצורך שיפור יציבותה הפיננסית, וגם הפעם פורטוגל החלה במהלכים אלו, כאשר פנתה לפרלמנט ביום שני בבקשה לאשר החרפת צעדי צנע במדינה. חשוב לציין שצעד זה זכה לגיבוי מפלגות האופוזיציה ומבטיח מעבר מהיר של ההחלטה.
מסקנות והנחות עבודה
אנו חוזרים על הערכותינו כי משבר החוב היווני על שלוחותיו עלול לפגוע בצמיחה בעיקר בגוש האירו, אם כי אינו צפוי להפוך לכשל מערכתי כללי, בעיקר משום שהתשלום על המשמעויות של שמיטת חובות יהיה יקר הרבה יותר לכל הנוגעים בדבר. יחד עם זאת, יש להמשיך לעקוב אחר התפתחות המשבר והאמצעים הננקטים לבידודו.
נקודות המבחן יהיו רצינות ונחישות המעורבים:
חברות גוש האירו צריכות להניח נושאים פוליטיים פנימיים בצד, לטובת מהלכים בוני אמון מהירים ונחושים, על ה-IMF לתפוס תפקיד דומיננטי יותר בניהול המשבר, ספרד יוון ופורטוגל צריכות להראות נחישות ורצינות בטיפול בגירעונות המאמירים, ולקדם תהליכים של שינויים מבניים להמשך הדרך.
הזוית הפיסקאלית
ביצוע התקציב והכנסות ממסים
בחודש אפריל נבע לממשלה גירעון של 1 מיליארד ₪ מפעילותה. מתחילת השנה עומד הגירעון על סך של 4.1 מיליארד ₪, למול גירעון של 8.6 באותה עת אשתקד. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עמד על 35.5 מיליארד ₪, ירידה ביחס לרמת הגירעון השנתית של 37.8 מיליארד בחודש הקודם.
הוצאות משרדי הממשלה בחודש אפריל היו נמוכות מן המתוכנן והסתכמו ב-19.9 מיליארד ₪, 6.4% מתחת לממוצע ההוצאה בפברואר-מרץ. שיעור הביצוע עומד על 29%, ודומה לשיעור ביצוע המשרדים בשנים 2007-08.
סך ההכנסות ממסים הסתכמו ב-15.1 מיליארד ₪, לעומת הכנסות של 14.1 מיליארד באפריל אשתקד. מתחילת השנה הסתכמו ההכנסות ממסים ב-63.8 מיליארד, למול 56.6 מיליארד באותה עת אשתקד, ומהווים כ-34.8% מהתקציב המקורי. בפעילות הממשלה היה באפריל גיוס הון נטו שלילי של 2.3 מיליארד ₪.

בשתי ההנפקות האחרונות יחסי הכיסוי היו טובים והציגו ביקושים חזקים לאג"ח הממשלתיות, זאת על רקע היקף הנפקות נמוך באופן יחסי, והתפתחות משבר החוב באירופה.
הזוית המוניטארית
בנק ישראל השאיר את הריבית לחודש מאי על רמה של 1.5%. בנק ישראל מציין כי השארת הריבית על כנה החודש תואמת את תוואי החזרה לרמת ריבית "נורמאלית". להלן עיקרי ההחלטה:
• בנק ישראל צופה כי האינפלציה המחושבת 12 חודשים לאחור תכנס לתחום היעד עם פרסום מדד אפריל, להערכתנו הכניסה ליעד הממשלתי תקרה עם פרסום מדד מאי. עד חודש יוני צפויה האינפלציה בהסתכלות של 12 חודשים לאחור לרדת אל מתחת למרכז היעד.
• בנק ישראל מזהה ירידה באינפלציה הגלומה בשוק ההון ל-12 החודשים הקרובים אל שיעור של 2.7%. מתמיה, משום ששימוש בשני כלי מדידה סטטיסטיים מלמד אותנו כי האינפלציה הגלומה ל-12 החודשים הקרובים עומדת סביב רמה של 3.3%.
• בנק ישראל מעריך כי למרות ההתאוששות בכלכלה המקומית, סגירת פער התוצר צפויה להיות הדרגתית.
• הבנקים המרכזיים בעולם משאירים את רמת הריבית בשיעור נמוך מאוד, והאינפלציה העולמית נראית מרוסנת.
• בנק ישראל מציין בהחלטתו כי ישנם עדיין סיכונים גלובאליים משמעותיים להתמדת הצמיחה, ומציין במפורש את משבר החוב האירופאי אשר החריף לקראת מועד ההחלטה על הריבית.
בסקירה האחרונה נתנו משקל עודף להעלאת הריבית לחודש מאי, ודאגנו לסייג כי התפתחות לרעה של משבר החוב האירופאי עלולה לעכב את החלטת הריבית, כפי שאכן אירע.
התמתנות באינפלציה הגלומה והחרפת משבר החוב באירופה צפויים לעכב להערכתנו את העלאת הריבית לחודש יוני, ולאפשר הערכה מחדש של ההתפתחויות האחרונות.
האפיק האג"חי
עם תום התקופה הנסקרת הנוכחית התשואות באפיק השקלי לא השתנו באופן מהותי. התשואות בחלק הקצר ירדו בשיעור של 0.06%, בחלק הבינוני התשואות ירדו בשיעור של 0.03%, ובחלק הארוך עלו בשיעור של 0.03%.
התשואות באפיק הצמוד ירדו בחלק הקצר בשיעור של 0.13%, בחלק הבינוני ירדו בשיעור של 0.05%, ובחלק הארוך ירדו בשיעור צנוע של 0.02%.
בעוד התשואות על האג"ח הישראלית ה-0120 נותרו יציבות במהלך התקופה הנסקרת, ירדו התשואות באופן דרסטי במקבילתה האמריקאית ל-10 שנים. המרווח הממוצע בין האגרות עלה מ-1.13% במהלך הסקירה הקודמת, למרווח ממוצע של 1.2% במהלך השבוע הראשון של התקופה הנסקרת ועד למרווח ממוצע של 1.3% במהלך השבוע השני. להערכתנו, שיפור בהתפתחות המשבר האירופאי תביא לסגירת המרווח בעיקר מן הכיוון של עליית תשואות מחודשת באג"ח האמריקאית ופחות, אם בכלל מירידת תשואות באג"ח הישראליות.
אג"ח קונצרניות
במהלך התקופה הנסקרת עלו תשואות מדדי התל-בונד בשיעור צנוע בתל-בונד 20 (0.02%), וכנגד האג"ח הצמודה הממשלתית המקבילה עלה המרווח בשיעור של 0.08%. תשואת מדד התל-בונד 40 עלה בשיעור של 0.14%, והמרווח עלה בשיעור של 0.2%. תשואת מדד התל-בונד השקלי עלתה בשיעור של כ-0.3%, והמרווח עלה בשיעור של 0.34%. עם התפתחות משבר החוב באירופה צפויים המרווחים להיפתח יותר.
המלצות ליועצים
שקלי-צמוד- התפתחות לרעה במשבר החובות של אירופה צפויה להכביד על האפיק הצמוד, ועל כן אנו ממשיכים להמליץ על שהייה באפיק השקלי, במיוחד בחלקו הקצר והבינוני. זאת למרות, שמדד אפריל צפוי להיות גבוה מהתחזיות והשארת הריבית על כנה פעם נוספת בד בבד עם שיפור ברוחות המנשבות מאירופה עלולים להצית מחדש ציפיות אינפלציוניות, ועל כן יש להישאר עם אצבע על הדופק ולאמוד את ההתפתחויות.
מח"מ- התשואות אשר ירדו בארה"ב עשויות למשוך את תשואות האג"ח השקליות הישראליות הארוכות אחריהן כלפי מטה, אם כי להערכתנו לא באופן מהותי. סגירת המרווח תגיע מעליית תשואות בארה"ב. יחס הסיכוי/סיכון העודף עדיין נמצא בחלק הבינוני הסינתטי.
אג"ח קונצרניות- החשש שגואה ועולה כתוצאה ממשבר החובות האירופאי מחייב בחינה מחדש של תיק האג"ח הקונצרניות. מחד, השינוי שחל ברכיבי הסיכון כתוצאה מהמשבר מחייב תמחור מחדש של פרמיית הסיכון לחברות אשר פעילותן העסקית מחזורית, חלק ניכר מפעילותן חשוף לייצוא לאירופה, עיקר פעילותן מתבצעת במטבע האירו, ובעלות מבנה הון ממונף. מנגד, ישנן אג"ח של פירמות הצפויות להיפגע משמעותית פחות, אך מחיריהן צפויים לרדת על רקע מכירה טכנית של קרנות נאמנות, ותעודות סל ועל כן מייצגות דווקא הזדמנות.

לסקירה המלאה לחץ כאן

אזהרה וגילוי נאות
דו"ח זה מוגש למטרת אינפורמציה בלבד, ואין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה, אחזקה ו/או מכירה של נכסים פיננסים כלשהם. הדו"ח מבוסס על נתונים שהיו גלויים לציבור ושפורסמו בעיתונות ובאתרים הכלכליים, על ידי מאור-לוסקי ו/או החברות המוזכרות בדו"ח, בתשקיפים, דוחות כספיים, הודעות לבורסות לניירות ערך, פרסומים בכלי התקשורת ובכל דרך אחרת ועל בסיס הענפים בהן פועלות החברות והנחות שנעשו על בסיס מידע, פרסומים ונתונים אלו. המידע, הפרסומים והנתונים מהמקורות הנ"ל הונחו כנכונים ודוח זה המסתמך עליהם אינו מהווה אימות או אישור לנכונות נתונים אלו. המידע המופיע בדו"ח זה מעודכן למועד פרסומו לראשונה ואינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר, וכן אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו והדעות האמורות בו עשויות להשתנות ללא מתן הודעה נוספת. ניתוח זה משקף את הבנתנו ביום עריכת דו"ח זה. מודגש כי אין מאור-לוסקי ו/או עובדיה אחראים למהימנות המידע המפורט בדו"ח, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או להשמטה, שגיאה או ליקוי אחר בדו"ח. מאור-לוסקי לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרמו משימוש בדו"ח זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע שבדו"ח זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. מאור-לוסקי ו/או חברות בנות שלה ו/או חברות הקשורות אליה ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם עשויים להחזיק עבור עצמם ו/או עבור מי מלקוחות התאגידים הנ"ל ניירות הערך של מי מהחברות. כמו כן, עשויים מי מהנ"ל לפעול בניירות הערך של מי מהחברות נשואי דו"ח זה, על בסיס יומי או אחרת, לפעול מעת לעת במכירתן ו/או ברכישתן, חרף האמור בדוח זה, הן בזמן פרסומו והן לאחר פרסומו. אין לראות בדו"ח זה שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות והתאמה אישיים וספציפיים ללקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם.
מאור-לוסקי הינה משווק השקעות (ואינה יועץ השקעות), והיא עוסקת במגוון פעילויות בשוק ההון, לרבות ניהול חשבונות של נכסים פיננסיים והשקעה בניירות ערך עבור לקוחותיה ועבור עצמה, וכן השקעה בנכסים של קרנות הנאמנות המנוהלות על ידה באמצעות "מאור לוסקי ניהול קרנות נאמנות בע"מ", והיא עשויה להעדיף נכסים פיננסים אליהם יש לה זיקה.