סקירה מאקרו כלכלית 

 

 

מדד חודש ינואר צפוי לרדת בשיעור של כ-0.2%. ההשפעות הצפויות על המדד הן התייקרות הנסיעה בתחבורה ציבורית בשיעור של 4.4%, התייקרות המים בשיעור של 25%, ומנגד, הקפאת מס הבצורת, הוזלה עונתית של סעיף הלבשה והנעלה, הוזלה של הדלק בשיעור של כ-0.9%, והוזלת המע"מ בשיעור של 0.5%, אשר צפויה להתגלגל להערכתנו לצרכן כהוזלה בת 0.1% בלבד, על רקע קשיחות המחירים כלפי מטה, במיוחד עם השיפור הכלכלי, שיעור ההורדה הקטן באופן יחסי, והאופן החפוז בו נמסרה ההחלטה

 

 

·         המדד המשולב לחודש דצמבר – עלה בשיעור של 0.4%, בהמשך לעדכון כלפי מטה של מדד אוקטובר ל-0.5%, מ-0.6%, ונובמבר ל-0.4%, מ-0.6%. רכיבי סחר החוץ המשיכו להתחזק, ואילו רכיב הייצור התעשייתי, ורכיב פידיון ענפי המסחר והשירותים ירד.

 

במהלך התקופה הנסקרת המשיכה האינפלציה הגלומה לרדת, לאורך העקום כולו. בחלק הקצר ירדה האינפלציה הגלומה בשיעור של כ-0.3%, בחלק הבינוני בשיעור של 0.13%, ובחלק הארוך בשיעור של 0.08%.

 

האינפלציה לשנה הקרובה המגולמת במחירי האג"ח עומדת על 2.26%, עדיין גבוהה מתחזיותינו, אשר תוקנו כלפי מטה מעליה של 2.2%, לרמה של 2%. בשנה השנייה האינפלציה העתידית לשנה עומדת על 2.9% (בתחום היעד הממשלתי), ומשם יציבה על שיעור של של כ-2.6%, גם כאן מדובר על שיעור מעט גבוה מהערכותינו לטווחים הבינוני והארוך.

 

בהתאם להערכתנו, ולהערכת רוב הכלכלנים, והחזאים השאיר בנק ישראל את ריבית הבסיס על כנה. להלן הנקודות המרכזיות בהחלטת הריבית:

בנק ישראל מתייחס בהודעת הריבית להפתעת יציבות המחירים בדצמבר בכלל, ובעיקר לירידה בתת סעיף דירות בבעלות, אליו התייחס במפורש בהודעת הריבית הקודמת. להלן עיקרי ההחלטה:

 

·    המשך הירידה בציפיות האינפלציניות הנגזרות משוק ההון, ומממוצע החזאים, בין השאר על רקע הייסוף בשקל.

·    המשך ההתאוששות בפעילות הריאלית במשק הישראלי, יחד עם זאת, רמת אי הודאות לגבי המשך יציבותה והתמדתה של ההתאוששות עלתה בעת האחרונה.

·    ריביות הבנקים המרכזיים המובילים בעולם ממשיכים להיות נמוכים, וצפויים להשאר ברמות נמוכות גם בחודשים הקרובים.

נתוני המשק הנוכחיים ממשיכים לתמוך בהשארת ריבית הבסיס על כנה גם בחודש הקרוב:

בנק ישראל ממשיך להצהיר ברישא כי תוואי עליית הריבית יהיה כרוך גם ברמות הריבית של הבנקים המרכזיים המובילים בעולם, ולמעט פעולות ניקוז עודפי נזילות בשוקי הכספים הסיני וההודי, אנו עדיין לא קרובים כפי שציפו למהלך כולל של העלאות ריבית בעולם המפותח, ובינתיים גם לא בעולם המתעורר.

ציפיות האינפלציה ממשיכות להיות נמוכות, ואף ירדו בשנה השניה אל מתחת לגבול העליון של היעד הממשלתי.

למרות השיפור המתמשך במספר פרמטרים בשוק העבודה, נתונים יותר מקדימים רומזים על האטה בקצבי הצמיחה, ומעלים את סימני השאלה לגבי התמדתה של הצמיחה בהיקפים אלה.

 

במהלך התקופה הנסקרת ירדו התשואות לאורך האפיק השקלי כולו, ועלו לאורך האפיק הצמוד באופן מינורי בחלק הארוך, ובאופן בולט יותר בחלקו הקצר, על רקע המשך הירידה בציפיות האינפלציה. בחלק הקצר ירדו התשואות באפיק השקלי בשיעור של 0.1%, ובחלק הבינוני והארוך בשיעור מתון של 0.05%. באפיק הצמוד עלו התשואות בחלק הקצר בשיעור של 0.2%, ובחלק הבינוני והארוך נשארו יציבות עם נטייה לעליות קלות.

 

במהלך התקופה הנסקרת המשיכו להצטמצם המרווחים בין האג"ח הממשלתיות לאג"ח הקונצרניות. מרווח מדד התל-בונד 20 למול הגליל המקביל הצטמצם בשיעור של 0.2% נוספים, מרווח מדד התל-בונד 40 הצטמצם בשיעור של 0.25% נוספים, ומרווח מדד התל-בונד השקלי הצטמצם בשיעור של 0.33% נוספים.

 

שקלי-צמוד- האינפלציה הגלומה המשיכה לרדת בתקופה הנסקרת, אנו עדיין ממשיכים להעדיף את האפיק השקלי

מח"מ – המודלים שלנו מראים כי ברוב התרחישים של התפתחות הריבית ומגבלות מודל נוספות, עדיף להיות במח"מ הבינוני הסינתטי מבחינת יחסי סיכוי/סיכון.

 

למרות המשך תהליך צמצום המרווחים, אנו ממשיכים להעריך כי באיגרות בעלות דירוגי הביניים של A ו-A מינוס יש עדיין "בשר", ורמות נזילות מספיקות במידה ותנאי השוק ישתנו לרעה. לנשארים לפדיון מומלץ אף להעלות סיכון, תוך אנליזה מתאימה ברמת האיגרת ושמירה על פיזור.

מנגד, בדירוגים הגבוהים יותר חלק מהאיגרות אינן מציעות פיצוי מספק למול הממשלתיות, ומומלץ ליצור כנגדן רמת סיכון רצויה "סינתטית" ע"י החזקה באג"ח ממשלתית ואג"ח בעלת דירוג נמוך ב"נוץ'" אחד או שניים, או לחילופין להשתתף שבוק הראשוני שם עדיין ניתן למצוא מרווחים ראויים.