סקירה מאקרו כלכלית

ישראל
• הרכישות בכרטיסי אשראי עלה בשלושת החודשים של דצמבר 2010-פברואר 2011 בקצב שנתי של 6.1%, בהמשך לעלייה בת 5.6% בשלושת החודשים הקודמים. בחודש פברואר עלו הרכישות בניכוי עונתיות בשיעור של 1.3%.
• בחודש פברואר עמדה הכמות המבוקשת לדירות על 2960, אל מול 3680 בחודש שעבר. מספר חודשי ההיצע עלה ל 8.4 חודשים.
• השכר הממוצע לשכיר עמד בחודש ינואר על 8727 ₪, וירד ריאלית בשיעור של 1.6% בניכוי עונתיות מחודש קודם. עפ"י נתוני המגמה בשלושת החודשים של נובמבר 2010-ינואר 2011 ירד השכר הריאלי בקצב שנתי של 0.9% למול שלושת החודשים שקדמו. מספר משרות השכיר עמד על 2.955 מיליון. העלייה במספר משרות השכיר עפ"י נתוני המגמה עמדה בחודשים נובמבר 2010-ינואר 2011 על קצב שנתי של 2.4%.
בנק ישראל פרסם את הדוח השנתי של 2010 ובמסגרתו כמה סוגיות שכדאי להתייחס אליהן:
• בנק ישראל מטיל ספק ביכולתה של הממשלה להמשיך ולהפחית את יחס החוב תוצר אשר עמד בסוף השנה על 76.4%, עם החזרה לקצב צמיחה רב-שנתי. הסיבות נוגעות לתוכניתה של הממשלה להרחיב את הפחתת המסים מחד, ויכולת מוגבלת של הממשלה להוריד את הצריכה הממשלתית האזרחית, מנגד. שכן זו ממילא נמוכה ביחס לשאר המדינות המפותחות.
• חרף העלייה בשיעור ההשתתפות בתעסוקה, והירידה בשיעור האבטלה, המשק עדיין אינו במצב של תעסוקה מלאה.
• על רקע תגליות הגז, בנק ישראל אינו צופה חשש להשפעה מהותית על שער החליפין, ו"מחלה הולנדית". אלא אם, כדאיות הייצוא של הגז תעלה משמעותית.
אינפלציה

	מדד החודש	אינפלציה 12 חוד' קדימה	אינפלציה 12 חוד' אחורה
מרץ	0.2	3.4	4.2
אפריל	0.9	3.3	4.3

ארה"ב
• הצריכה הפרטית – הצריכה הפרטית בארה"ב עדיין חזקה, במיוחד של מוצרים בני-קיימא. אולם, חששות אינפלציה המנקרים בלב הצרכנים מורידים את ביטחונם, ומאטים את קצב הרכישות השוטפות. הערכה זו תבחן למול המכירות הקמעונאיות של חודש מרץ שנתון ראשוני של רויטרס דווקא רומז על חוזק בו.
• מגזר הייצור – ממשיך להתרחב בעוצמה ולתמוך בצמיחה הכלכלית. אולם, רכיבים מקדימים עלולים ללמד על חולשה כלשהי במומנטום.
• שוק העבודה – ממשיך להשתפר. מספר מקומות העבודה המצטרף מידי חודש מצליח לדחוק במעט כלפי מטה את שיעור האבטלה, ותואם את מגמת הירידה המתמשכת במספר דורשי העבודה החדשים בשבוע.
• שוק הדיור – שוק הדיור ממשיך להיות רעוע, ולמעשה השוק העיקרי המסרב להתאושש. נתוני החוזים הפתוחים, והתמתנות ברמות ירידת המחירים עשויות אולי לבשר סוף-סוף כי אנו לקראת התאוששות בענף.
אירופה
פורטוגל פנתה ביום רביעי האחרון בבקשה רשמית לנציבות גוש האירו בבקשה לסיוע. ההערכות הן כי היקף הסיוע יעמוד על כ-80 מיליארד אירו (115 מיליארד דולר), ובמסגרת תכנית לשלוש שנים. בתוך כך, חברות הגוש החזקות דורשות מפורטוגל כתמורה לתכנית הסיוע, לגבש תכנית קיצוצים רחבה אף יותר מזו אשר נגדה הצביע הפרלמנט בסוף החודש שעבר.
ה-ECB העלה את ריבית הבסיס ב-0.25% לרמה של 1.25% כמצופה. זאת לאחר עלייה של האינפלציה בגוש לרמה של 2.6%. אנליסטים של הגוש מעריכים כי טרישה יעלה את הריבית בשיעור זה כל 3 חודשים, כאשר ההעלאה הבאה ביולי.
• שיעור האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים הצפוי בחודש מרץ בגוש האירו עלה ל-2.6%, מרמה של 2.4% בחודש הקודם.
• שיעור האבטלה בגוש האירו עמד בחודש פברואר על 9.9%.
• מדד המכירות הקמעונאיות ירד בשיעור של 0.1% בחודש פברואר, בהמשך לעלייה בת 0.2% בחודש הקודם.
אסיה
• סין העלתה את ריבית הבסיס ב-0.25% נוספים לרמה של 6.31%. אנו צופים עוד 2-3 העלאות ריבית בנות בשיעור דומה עד סוף השנה.
• העודף המסחרי הסיני בחודש מרץ עמד על כ-0.2 מיליארד דולר. העודף המסחרי הזעום נבע מגידול חד ביבוא וביצוא גם יחד. סין, פרסמה גירעון מסחרי ברבעון הראשון של השנה בהיקף של 1.02 מיליארד דולר (הראשון זה 7 שנים).
הזוית המוניטארית
בנק ישראל בחר להפתיע, והעלה את הריבית במשק בשיעור של 0.5%, זו ההעלאה השלישית ברציפות, ובניגוד להערכות הרוב המוחלט של הכלכלנים, ופעילי השוק.
להלן הגורמים המצוינים בהחלטת הריבית:
• מדדי המחירים בחודשים האחרונים היו גבוהים מקונצנזוס התחזיות, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלתה ל-4.2%, משמעותית מעל יעד האינפלציה. ציפיות האינפלציה ע"י החזאים, וכפי שנגזרות משוק ההון גבוהות אף הן משמעותית מיעד האינפלציה, כמו גם הציפיות האינפלציוניות לטווחים הבינוניים.
• המשק הישראלי קרוב למיצוי פוטנציאל הצמיחה, בד בבד עם המשך ההתאוששות במרבית מדינות העולם.
• הפד צפוי לסיים בקרוב את תכנית ההקלה הכמותית, ו"לקרב" את מועד העלאת הריבית, וה-ECB צפוי להעלות את הריבית בחודש אפריל. כל אלה, על רקע עלייה בציפיות האינפלציוניות בעולם המפותח, במקביל להמשך העלייה ברמות האינפלציה במדינות המתפתחות.
• מחירי הדירות עלו גם החודש, ולא ניכרת ירידה בהיקף המשכנתאות.
גורם נוסף שבנק ישראל התייחס אליו בהודעתו לאחר פרסום הדוח השנתי ל-2010 הוא חשש מפריצה של מסגרות התקציב על רקע "כדור שלג" להעלאות שכר במגזר הציבורי, לעתים ברמות חסרות תקדים.
האם פישר יעלה את הריבית פעם נוספת בחודש הקרוב? סביר שלא.
מצד אחד הריבית הריאלית עומדת על כמינוס 0.8%, רחוק משיעור הריבית המתאים למצבה של מדינת ישראל. מנגד, התחזקות השקל, במיוחד לאור העלאת הריבית האחרונה וחרף פעילות הרכש, וההגבלות שהטיל בנק ישראל מתחילה להוות אתגר אמיתי ליצואניות של מדינת ישראל.
סימנים ראשונים של רגיעה במחירי הדירות, ותגובה חזקה של שוקי המט"ח בגין העלאת הריבית תעצור בינתיים את פישר לאחר "שיגור" הרמז. מנגד, התמדת ציפיות האינפלציה על רמתם הגבוהה והמשך התקרבות המשק למיצוי פוטנציאל הצמיחה תחייב את הנגיד ללחות על דוושת הריבית עוד יותר.
אנו מעריכים כי אם הממשלה הייתה "נותנת יד" וממסה מיסוי אגרסיבי תנועות הון זר קצר טווח, הריבית במשק הייתה במקום גבוה יותר באופן משמעותי.
המלצות ליועצים
שקלי-צמוד- ירידת האינפלציה הגלומה בתקופה הנסקרת, בעיקר על רקע העלאת הריבית מביאה את האינפלציה הגלומה לרמות סבירות להערכתנו, בוודאי על רקע התמדת מחירי האנרגיה על רמתם הגבוהה. לאחר העדפה של כחודש את האפיק השקלי, אנו אדישים עכשיו לאחזקה בין האפיק השקלי לצמוד.
מח"מ- עליית ציפיות האינפלציה בעולם מחייבת משנה זהירות בעיקר בחלק הבינוני. מתוך כך אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ בינוני-קצר סינתטי. בניית מח"מ כזה הניבה למשקיעים תשואה עודפת של כ-0.8%(!) בתקופה הנסקרת, ומעל לכ-1% בחודש האחרון, ולפי התמחור שלנו עדיין כדאי לשהות סינתטית על המח"מ הבינוני.
אג"ח קונצרניות – המרווחים באג"ח הקונצרניות השקליות קבועות, והשקליות בריבית משתנה, ירדו לרמות בעייתיות, בעיקר על רקע מחסור ב"סחורה" למול חלוקת אפיקי השקעה נוקשה בקרב הגופים המוסדיים.
אנו ממליצים לנצל את רמת המחירים הגבוהה על מנת לבנות תיק המחולק בתמהיל נכון יותר, קרי, בחלק השקלי ובריבית משתנה לשהות באפיק הממשלתי, ובחלק הצמוד לשהות בחלק הקונצרני.

לסקירה מלאה לחץ כאן
אזהרה וגילוי נאות
דו"ח זה מוגש למטרת אינפורמציה בלבד, ואין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה, אחזקה ו/או מכירה של נכסים פיננסים כלשהם. הדו"ח מבוסס על נתונים שהיו גלויים לציבור ושפורסמו בעיתונות ובאתרים הכלכליים, על ידי מאור-לוסקי ו/או החברות המוזכרות בדו"ח, בתשקיפים, דוחות כספיים, הודעות לבורסות לניירות ערך, פרסומים בכלי התקשורת ובכל דרך אחרת ועל בסיס הענפים בהן פועלות החברות והנחות שנעשו על בסיס מידע, פרסומים ונתונים אלו. המידע, הפרסומים והנתונים מהמקורות הנ"ל הונחו כנכונים ודוח זה המסתמך עליהם אינו מהווה אימות או אישור לנכונות נתונים אלו. המידע המופיע בדו"ח זה מעודכן למועד פרסומו לראשונה ואינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר, וכן אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו והדעות האמורות בו עשויות להשתנות ללא מתן הודעה נוספת. ניתוח זה משקף את הבנתנו ביום עריכת דו"ח זה. מודגש כי אין מאור-לוסקי ו/או עובדיה אחראים למהימנות המידע המפורט בדו"ח, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או להשמטה, שגיאה או ליקוי אחר בדו"ח. מאור-לוסקי לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרמו משימוש בדו"ח זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע שבדו"ח זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. מאור-לוסקי ו/או חברות בנות שלה ו/או חברות הקשורות אליה ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם עשויים להחזיק עבור עצמם ו/או עבור מי מלקוחות התאגידים הנ"ל ניירות הערך של מי מהחברות. כמו כן, עשויים מי מהנ"ל לפעול בניירות הערך של מי מהחברות נשואי דו"ח זה, על בסיס יומי או אחרת, לפעול מעת לעת במכירתן ו/או ברכישתן, חרף האמור בדוח זה, הן בזמן פרסומו והן לאחר פרסומו. אין לראות בדו"ח זה שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות והתאמה אישיים וספציפיים ללקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם.
מאור-לוסקי בע"מ הינה משווק השקעות עפ"י חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות,בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה 1995, והינה תאגיד קשור לגוף המוסדי מאור לוסקי ניהול קרנות נאמנות בע"מ ובעלת "זיקה" לנכסים הפיננסים המנוהלים על-ידו. מאור – לוסקי אינה עוסקת בייעוץ השקעות אלא בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות.