סקירת מאקרו כלכלית

ישראל
• רכישות בכרטיסי אשראי בחודש אוגוסט עלו בשיעור של 1%, בניכוי עונתיות, עפ"י המגמה עלו הרכישות בשלושת החודשים האחרונים בקצב שנתי של 9.2% בהמשך לעלייה בת 6.8% בשלושת החודשים הקודמים.
• השכר הממוצע לשכירים ישראלים עלה בחודש יולי ב- 0.1% במחירים קבועים ובניכוי עונתיות. מספר משרות שכיר עלה ב-0.2%.
• בנק ישראל העלה את תחזית הצמיחה של המשק לשנת 2010 לקצב שנתי של 4%, לעומת קצב של 3.7% בתחזית אפריל. כמו כן, הוריד בנק ישראל את קצב הצמיחה הצפוי ב-2011 מ-4% לרמה של 3.8%.
תחזית האינפלציה
אנו ממשיכים לראות סימנים של עליות מחירים הנובעות מהמשך הצמיחה המהירה יחסית, מסגירת פערי התוצר, ומהריבית הנמוכה במשק. כמו כן מעליות צפויות של כ-5% במחירי החשמל ומדרישות שכר מופרזות של ההסתדרות (10.5% לשלוש שנים); אשר היענות להן, עלולות גם הן עלולות לדרבן את עליות המחירים. מנגד, השפעת היחלשות הדולר אינה צפויה להיות מהותית לדעתנו על האינפלציה, שכן, ראשית, לרמות המחירים קשיחות כלפי מטה ,בטח בתנאי המשק הנוכחיים, שנית, שער החליפין האפקטיבי לא השתנה מהותית למרות היחלשות הדולר בעולם.

	מדד חודש	אינפלציה 12 חודשים קדימה	אינפלציה 12 חודשים אחורה
ספטמבר	0.1	2.9	1.8
אוקטובר	0.4	2.7	2.2

מלחמת עולם שלישית?
עם פרוס השנה האזרחית הזהרנו כי אחד הסיכונים שאנו רואים הוא מלחמות סחר ומלחמת מטבעות, במיוחד בין סין וארה"ב. בהמשך השנה הבענו סקפטיות ביחס "לנכונותה" של סין לייסף את המטבע באופן משמעותי. ובכן הסיכון הזה קרוב להתממש, באם ארה"ב תחליט להטיל מכס ענישה על סין כפי שהקונגרס שוקל.
בחרנו לכתוב את הפסקה הזו דווקא בין ההתייחסות לישראל ולכלכלה הגלובאלית, משום שמחירו של הדולר גם ביחס לשקל אינו בלעדי לקורה במדינת ישראל (ע"ע ריבית), רחוק מכך. מחירו של הדולר יורד על רקע ירידת מחירו מול מספר רב של מטבעות, ונובע הרבה מהחשש לפיחות על רקע ההרחבה הכמותית השנייה שצפוי לשגר הפד, הגירעון המסחרי הגדול, ומצבה הרחוק מלהרשים של כלכלת ארה"ב. כמובן שלארה"ב מצידה יש אינטרס מובהק לדולר חלש – הגברת הייצוא וההשקעות, אינפלציה במדד המחירים לצרכן, עליית מחירי נכסים, ושחיקת חובות.
ארה"ב
• הצריכה הפרטית – המדדים המנטרים את נכונות הצרכנים לרכוש מצביעים על מגמות מעורבות בתוצאות. בכל מקרה, מדובר בתוצאות נמוכות. מנגד, ניכרת עלייה ביכולות הרכישה של הצרכנים עם התבססות העלייה בהכנסות משכר.
• שוק העבודה – המגזר הממשלתי ממשיך להעיב, גם בחודש ספטמבר, ושולח את המשק לחודש נוסף של איבוד מקומות עבודה, נטו. המגזר הפרטי מייצר מקומות עבודה, אך לא בקצב הצפוי, והדרוש. מנגד, מספר דורשי העבודה החדשים נמצא במדמת ירידה, וירידה מתחת לרמת ה-450 אלף עשויה להעיד על שינוי מגמה.
• מגזר הייצור – ממשיך להציג התרחבות, אם כי הרכיבים המובילים ממשיכים להעיד כי ההתרחבות צפויה להיעצר בקרוב מאוד. אולם, דולר חלש עשוי להזרים "דם חדש" ולשנות את מגמת ההאטה.
• מדד ה-ISM למגזר השירותים הפתיע ועלה בספטמבר לרמה של 53.2, מעל לרמה של 51.5 בחודש הקודם, ומעל לצפי.
אירופה
עלויות הגיוס של מדינות ה-PIGS עלו בעת האחרונה על רקע מספר גורמים - אי הצלחת הממשל בפורטוגל להעביר בפרלמנט קיצוץ תקציבי משמעותי, הלאמה של הממשל האירי את הבנק האנגלו-אירי בכ-40 מיליארד דולר, הורדת הדירוג של ספרד ע"י מודי'ס ב"נוץ" לרמה של Aa1.
אסיה
המדינות המתפתחות צפויות לסבול מלחצי ייסוף נוספים על רקע הערכות לגל של העלאות דירוג במדינות אלה, אם כי, מנגד, עלויות הגיוס של המדינות הללו צפוי לרדת.
• מדד ה-PMI האוסטרלי ירד לרמה של 47.7 בספטמבר, רמה המייצגת התכווצות. חלק גדול מן האשם מוכן על כתפי התחזקות הדולר האוסטרלי בעת האחרונה.
• מדד מנהלי הרכש הסיני על בספטמבר לרמה של 53.8, 2.1 נקודות מעל מדד חודש אוגוסט, והמדד הגבוה ביותר מאז מאי.
• יפן הורידה את ריבית הבסיס מרמה של 0.1% לרמה של 0, בניסיון להילחם בהתחזקות היין.
• יפן יוצאת עם תוכנית תמריצים של 60 מיליארד דולר, במטרה לעודד צריכה, ואת שוק העבודה, כחלק ממאבקה באיום של היין המתחזק.
הזוית המוניטארית
בנק ישראל העלה את הריבית במשק בשיעור של 0.25%, כמצופה.
מחירי הדירות אשר נעלמו מהנקודות העיקריות בהודעת הריבית האחרונה חזרו אל המקום המכובד. בנק ישראל המתין לבחון את השפעת העלאת הריבית של חודש אוגוסט, אולם, משהמחירים המשיכו לעלות (גם אם בקצב איטי יותר), והאשראי לדיור המשיך להתרחב באופן משמעותי, חזר הבנק להתייחס לכך.
• מדד חודש אוגוסט הפתיע ועלה בשיעור של 0.5%, גבוה מציפיות החזאים. הציפיות לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים בקרב החזאים, ושוק ההון ממשיך להיות גבוה, וקרוב לרף העליון של יעד האינפלציה.
• מרבית האינדיקאטורים ממשיכים להראות על המשך התרחבות הצמיחה במשק ברביע השלישי. שיעור האבטלה היורד תואם את העלייה בשכר הריאלי והנומינאלי, ומעידים על צמצום פער התוצר.
במסגרת הודעת ריבית זו, הודיע בנק ישראל כי המחלקה הכלכלית שלו צופה אינפלציה של 2.5% ב-12 החודשים הקרובים, תוך העלאה הדרגתית של הריבית לרמה של 2.7%.
תנאים תומכים העלאת ריבית קרובה:
• הריבית הריאלית עודנה שלילית, וציפיות האינפלציה עדיין נושקות לגבול היעד העליון, כל זאת תחת תנאי משק שצפוי לצמוח בשיעור של כ-4% בשנה הנוכחית וכ-3.8% בשנה שלאחר מכן.
• בדיוק עכשיו כאשר מתחיל המאבק בין האוצר להסתדרות על גובה עליות השכר במגזר הציבורי, על הנגיד לאותת להסתדרות כי לא ייתן לאינפלציה להרים ראש.
תנאים כנגד העלאת ריבית קרובה:
• למרות ששער החליפין האפקטיבי לא יוסף באופן מהותי, ההתמוטטות של הדולר, וזרימת הון ספקולטיבי קצר מועד לתוך המדינה מהווים איום שיש לתת עליו את הדעת בהחלטות הריבית. הנגיד בוודאי אינו מעוניין לאותת לספקולנטים כי הוא מכביד את הרגל על דוושת הריבית.
• העלאת ריבית נוספת של 0.25% כבר בחודש הקרוב אינה תואמת קצב העלאת ריבית לרמה של 2.7% בעוד 12 חודשים.
• אי הודאות בעולם לא פגה, ותהליך "התנתקות" בין קצבי הצמיחה של כלכלות שונות בעולם צפוי להגביר את אי הודאות על רקע מלחמות סחר ומטבעות העלולות לאיים על המשך הצמיחה בעולם.
להערכתנו, בנק ישראל לא יעלה את הריבית במשק לחודש נובמבר, תחת התנאים הידועים כיום.
המלצות ליועצים
שקלי-צמוד- בתמחור האינפלציה הגלומה הנוכחית אנו ממשיכים להיות אדישים בין האפיק השקלי לאפיק הצמוד, בחלק הארוך אנו עדיין מעדיפים את האג"ח הצמודות על רקע המשך הדילול בגיוס אג"ח צמודות ממשלתיות.
מח"מ- האג"ח הארוכות עדיין אטרקטיביות, אולם, הסיכון גבר משמעותית, ואנו ממליצים להתחיל בתהליך התקצרות. לציבור המשקיעים הרחב אנו ממליצים על החלק הבינוני. בסקירה הקודמת כתבנו כי אין כדאיות בהחזקה סינצאית, אולם, לאחר רווח של 0.5% וירידה בקמירות אנו מעדיפים שוב את ההחזקה הסינתטית.
אג"ח קונצרניות – המרווחים באג"ח הקונצרניות תואמים את רמות הסיכון הקיימות תחת ההנחה כי המחזור הכלכלי ימשיך להיות חיובי, גם אם אנמי. חלק גדול מהחברות מחזר חוב, ועסקיהן התייצבו. הסיכון העיקרי טמון להערכתנו באג"ח הקונצרניות הארוכות ובעלות המרווחים הנמוכים מאוד כדוגמת אג"ח של בנקים, בעיקר על רקע של תנודתיות עודפת.

לסקירה מלאה לחץ כאן

אזהרה וגילוי נאות
דו"ח זה מוגש למטרת אינפורמציה בלבד, ואין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה, אחזקה ו/או מכירה של נכסים פיננסים כלשהם. הדו"ח מבוסס על נתונים שהיו גלויים לציבור ושפורסמו בעיתונות ובאתרים הכלכליים, על ידי מאור-לוסקי ו/או החברות המוזכרות בדו"ח, בתשקיפים, דוחות כספיים, הודעות לבורסות לניירות ערך, פרסומים בכלי התקשורת ובכל דרך אחרת ועל בסיס הענפים בהן פועלות החברות והנחות שנעשו על בסיס מידע, פרסומים ונתונים אלו. המידע, הפרסומים והנתונים מהמקורות הנ"ל הונחו כנכונים ודוח זה המסתמך עליהם אינו מהווה אימות או אישור לנכונות נתונים אלו. המידע המופיע בדו"ח זה מעודכן למועד פרסומו לראשונה ואינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר, וכן אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו והדעות האמורות בו עשויות להשתנות ללא מתן הודעה נוספת. ניתוח זה משקף את הבנתנו ביום עריכת דו"ח זה. מודגש כי אין מאור-לוסקי ו/או עובדיה אחראים למהימנות המידע המפורט בדו"ח, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או להשמטה, שגיאה או ליקוי אחר בדו"ח. מאור-לוסקי לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרמו משימוש בדו"ח זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע שבדו"ח זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. מאור-לוסקי ו/או חברות בנות שלה ו/או חברות הקשורות אליה ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם עשויים להחזיק עבור עצמם ו/או עבור מי מלקוחות התאגידים הנ"ל ניירות הערך של מי מהחברות. כמו כן, עשויים מי מהנ"ל לפעול בניירות הערך של מי מהחברות נשואי דו"ח זה, על בסיס יומי או אחרת, לפעול מעת לעת במכירתן ו/או ברכישתן, חרף האמור בדוח זה, הן בזמן פרסומו והן לאחר פרסומו. אין לראות בדו"ח זה שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות והתאמה אישיים וספציפיים ללקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם.
מאור-לוסקי בע"מ הינה משווק השקעות עפ"י חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות,בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה 1995, והינה תאגיד קשור לגוף המוסדי מאור לוסקי ניהול קרנות נאמנות בע"מ ובעלת "זיקה" לנכסים הפיננסים המנוהלים על-ידו. מאור – לוסקי אינה עוסקת בייעוץ השקעות אלא בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות.