סקירת מאקרו – כלכלה


חרף ההאטה בהתאוששות הכלכלה הישראלית והחששות מהמצב באירופה
להערכתנו בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בישיבתו הקרובה

אלון כץ - מנהל מחלקת מחקר
אינפלציה
מדד חודש מאי עלה בשיעור של 0.4%, בהתאם להערכותינו.
הסעיפים אשר בלטו בעליית מחירים היו סעיף הלבשה והנעלה אשר עלה בשיעור של 2.8%, על רקע התייקרות עונתית ובדומה לממוצע הרב-שנתי, סעיף הדיור, אשר עלה בשיעור של 0.7%, בעיקר נוכח עליה בתת סעיף דירות בבעלות שהתייקר על רקע התייקרות בחוזים המתחדשים. תת סעיף ירקות ופירות אשר עלה בשיעור של 2.6% על רקע התייקרות עונתית בפירות.
הסעיפים אשר בלטו בירידות מחירים היו סעיף הבריאות אשר ירד בשיעור של 0.5%, וסעיף המזון ללא ירקות ופירות שירד בשיעור של 0.3%.
מדד חודש יוני צפוי להיות מושפע מהוזלה עונתית של תת סעיף הפירות והירקות, הוזלת הדלק ב-5.1%, התייקרות עונתית בסעיף הלבשה והנעלה, המשך עלייה בסעיף הדיור על רקע הגידול בחידושי חוזים בחודשי הקיץ, ואשר מחיריהם צפויים לייצג עלייה.
עם התחלפות מדד חודש יוני צפויה האינפלציה בחישוב של 12 חודשים לאחור לרדת אל אמצע תחום היעד, ולשהות ברמות הללו עד תום השנה הקלנדרית.
תחזית האינפלציה
 
 

מדד חדש

אינפלציה 12 חודשים קדימה
אינפלציה 12 חודשים קדימה
יוני
0.1

2.5

2.2

יולי
0.6

2.5

1.8

מדדים כלכליים בישראל
• במהלך הרבעון הראשון של 2010 עלה מספר משרות השכיר בשיעור של 0.8%, והשכר הממוצע במשק עלה במחירים קבועים בשיעור של 2.5%. מגמת העלייה ברכיב המשרות וברכיב השכר אפיינה גם את חודש מרץ ביחס לחודש פברואר, אם כי נתונים אלה עלולים להיחלש בהמשך השנה על רקע היחלשות הביקושים המקומיים כפי שצפינו בנתוני התמ"ג, והיחלשות הייצוא על רקע ירידה ברמת הביקושים בעולם.
• נתוני הסחר בחודש מאי 2010 - בחודש מאי הסתכם היבוא בהיקף של 4.8 מיליארד דולר, והיקף היצוא ב-4.2 מיליארד דולר. הגירעון המסחרי הסתכם ב-0.6 מיליארד דולר. גירעון ממוצע של 432 מיליון דולר מתחילת השנה מייצג גירעון שנתי של 5.2 מיליארד דולר, לעומת 4.9 מיליארד אשתקד.
יצוא – היצוא צמח בשלושת החודשים של מרץ-מאי  בקצב שנתי של 2.2%, למול קצב צמיחה שנתי של 23.9% בשלושת החודשים שקדמו. קצב צמיחת היצוא התעשייתי ברמות הטכנולוגיה העלית והמסורתית
האיץ בשלושת החודשים האחרונים, מנגד קצבי צמיחת היצוא של התעשיות ברמות הטכנולוגיה המעורבת עלית, והמעורבת מסורתית עברו לירידה.
יבוא – היבוא האט את קצב הצמיחה בשלושת החודשים של מרץ-מאי
  לקצב שנתי של 15.9%, למול קצב צמיחה של 39.9% בשלושת החודשים שקדמו. קצב צמיחת היבוא האט בכל קבוצות היבוא הראשיות – חומרי גלם, מוצרי השקעה, ומוצרי צריכה פרטית.  
• ירידה בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ברבעון הראשון של 2010, ביחס לרבעון הקודם אשתקד. העודף בחשבון השוטף ירד לרמה של 1.6 מיליארד דולר, מרמה של 2.8 מיליארד
ברבעון הקודם. הירידה בעודף נבעה מהרעה בכל רכיבי החשבון למעט שיפור קל ברכיב ההעברות השוטפות.

 עליה בגירעון בחשבון הסחורות, ירידה משמעותית בעודף בחשבון השירותים, עלייה משמעותית בגירעון בחשבון ההכנסות, ועליה מינורית בחשבון ההעברות השוטפות.
בסוף מרץ 2010 חלה עליה בסך ההתחייבויות נטו של המשק לחו"ל, לרמה של 14.4 מיליארד דולר, מרמה של 3.6 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד.
החוב החיצוני נטו של המשק במכשירי חוב בלבד עמד על עודף של 53.4 מיליארד דולר, למול עודף נכסים של 45.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל.
• המדד המשולב לחודש מאי עלה בשיעור של 0.1%, בהמשך לעליה בת 0.1% בחודש אפריל. רכיב הייצור המשיך לעלות, אך קוזז ע"י ירידה בייצוא.
• התמ"ג לרבעון הראשון של  2010 צמח בקצב שנתי של 3.6%, עפ"י האומדן השני. לפי האומדן השני הצמיחה במשק ברבעון הראשון שיפרה ב-0.3%, אולם זו לא הידיעה הטובה היחידה. תמהיל רכיבי התמ"ג נראה הרבה יותר טוב – תיקון כלפי מטה בהוצאה לצריכה ממשלתית, תיקון כלפי מעלה בהוצאה לצריכה פרטית, ותיקון כלפי מעלה בהשקעות הוניות בתעשייה, כמו גם תיקון כלפי מעלה ברכיב הייצוא נטו.
• הפדיון במגזרי השירותים והמסחר עלה בשלושת החודשים של פברואר-אפריל בקצב שנתי של 8.9% עפ"י נתוני המגמה, למול צמיחה בקצב שנתי של 15% בשלושת החודשים שקדמו. קצב צמיחת הפדיון במגזר המסחר הצטמצם על רקע ירידה בקצב צמיחת פדיון המסחר הסיטונאי, וירידה משמעותית יותר  בקצב צמיחת פדיון המסחר הקמעונאי. קצב צמיחת הפדיון במגזר השירותים נטה לירידות בקצב הצמיחה כאשר ברכיב שירותי נדל"ן חלה ירידה משמעותית.
• מדד הייצור התעשייתי עלה בשלושת החודשים פברואר-אפריל בקצב שנתי של 9.9%, למול קצב צמיחה שנתי של 12% בשלושת החודשים שקדמו. קצב צמיחת התעשייה ברמת הטכנולוגיה העילית עלה, למול ירידה בקצב צמיחת התעשייה ברמת הטכנולוגיה המסורתית, והמעורבת עילית, וירידות משמעותיות בקצב הצמיחה של התעשיות ברמות הטכנולוגיה המעורבת מסורתית. רכיבי שעות העבודה ומשרות שכיר, המשיכו לצמוח אם כי בקצב איטי יותר, ופחות מקצב צמיחת התפוקה התעשייתית, למעט התעשייה ברמת הטכנולוגיה המסורתית.
העקום
במהלך התקופה הנסקרת עלתה האינפלציה הגלומה בעיקר בחלק הקצר והבינוני. עיקר העליות באפיק הצמוד אינן נובעות מעלייה בציפיות האינפלציה אלא על רקע פדיון משמעותי של האג"ח הצמודה 0610, וללא מענה משמעותי בצד הגיוסים הממשלתיים בכלל, ובאפיק הצמוד בפרט.
מדד חודש מאי שפורסם תאם את התחזיות, ולא "דחף" החוצה, או "הכניס"  מדד שונה ממנו מהותית, ועל כן לא שינה את ציפיות האינפלציה באופן מהותי.
בחלק הקצר עלתה האינפלציה הגלומה בשיעור של 0.12, בחלק הבינוני בשיעור של 0.1, ושמרה על יציבות בחלק הארוך.
האינפלציה העתידית הגלומה מייצגת  רמות אינפלציה גבוהות מהממוצע מאז החלת יעד האינפלציה הנוכחי, אולם מייצגת לדעתנו יותר את המחסור בהיצע של אג"ח ממשלתיות צמודות מאשר חשש מרמות אינפלציה גבוהות.

האינדיקאטורים העיקריים למשק האמריקאי אשר פורסמו בתקופה הנסקרת:
• הגירעון המסחרי לחודש אפריל עלה לרמה של 40.3 מיליארד דולר
, מול צפי לרמה של 41 מיליארד, ו-40 מיליארד בחודש הקודם. היבוא והיצוא ירדו בשיעור של 0.4%, 0.7% בהתאמה. הגירעון המסחרי של מוצרי הנפט ירד לרמה של 24 מיליארד, למול 24.5 מיליארד בחודש הקודם. הגירעון המסחרי בנטרול מוצרי נפט התרחב לרמה של 27.9 מיליארד, למול גירעון של 26.7 מיליארד בחודש הקודם.

• האשראי הצרכני לחודש אפריל עלה במיליארד דולר, בהמשך לירידה בת 5.4 מיליארד במרץ, ובהתאם לצפי. האשראי הצרכני הקבוע עלה ב-9.4 מיליארד דולר על רקע רכישות חדות של רכבים. מנגד, האשראי הצרכני המתגלגל ירד בכ-8.4 מיליארד. בסה"כ רמת האשראי הכוללת ממשיכה להיות נמוכה, ומייצגת צריכה פרטית חלשה, אולם, ירידת יחס החוב להכנסה היורד מהווה צעד נוסף בכיוון הנכון בטווח הבינוני.

• המכירות הקמעונאיות לחודש מאי ירדו בשיעור של 1.2%, בהמשך לעליה בת 0.6% בחודש אפריל, ומתחת לצפי לעליה בת 0.4%. מכירות בנטרול רכבים ובנזין ירדו אף הם, ובשיעור של 0.8%. עיקר הירידה במכירות באה בתחום מוצרי הבנייה. המכירות בנטרול מוצרי בנייה המשיכו לעלות בשיעור של 0.1%.
• הסנטימנט הצרכני לחודש יוני עלה לרמה של 75.5, מרמה של 73.6 בסוף מאי, ומעל לצפי של 74. עליות נרשמו הן ברכיב המצב הקיים, והן ברכיב הציפיות לעתיד. סנטימנט במגמת עלייה צפוי לתמוך ברמת הצריכה הפרטית בהמשך.
• המלאי העסקי עלה בשיעור של 0.4% בחודש אפריל, בהמשך לעליה בת 0.4% בחודש הקודם, ומעט מתחת לצפי של 0.5%. החודש לא הייתה תאימות בעליה ברמות המלאי בשרשרת האספקה. המלאי הקמעונאי עלה בשיעור של 0.2%, המלאי הסיטונאי עלה בשיעור של 0.4%, ואילו  המלאי של מגזר הייצור עלה בשיעור של 0.5%. רמת המלאי למכירות ממשיכה להיות נמוכה ברמה היסטורית על רקע חשש המגזר הקמעונאי לגבי רמת הביקושים.

חברות הבנייה לחצו על הבלמים, רגע לפני תום תוכנית הזיכוי במס

מגמת דורשי העבודה החדשים נמצאת בקו ישר יותר מידי זמן

הרעה במאזן התשלומים של הגוש ברבעון הראשון. האם שחיקת ערכו של האירו תשפר את הנתונים?

הכלכלה הסינית ממשיכה להתרחב, הבנקים מנסים לקרר

• מדד המחירים ליצרן ירד בחודש מאי בשיעור של 0.3%, בהמשך לירידה בת 0.1% בחודש הקודם, אך פחות מהצפי לירידה בת 0.5%. הירידה במדד הראשי באה על רקע ירידות במחירי האנרגיה, ואכן מדד הליבה עלה בשיעור של 0.2%, בהמשך לעליה בת 0.2% בחודש הקודם. בחישוב שנתי עלה המדד הראשי בשיעור של 5.1%, ומדד הליבה בשיעור של 1.3%.
• מדד המחירים לצרכן ירד בחודש מאי בשיעור של 0.2%, בהמשך לירידה  בת 0.1% באפריל, ובהתאם לצפי. הירידה באה על רקע ירידה בעיקר במחירי הבנזין. מדד הליבה עלה בשיעור של 0.1%, בהמשך ליציבות מחירים בחודש הקודם, ובהתאם לצפי. בחישוב שנתי עלה מדד המחירים בשיעור של 2%, ומדד הליבה בשיעור של 1%.
• מדד הייצור התעשייתי עלה בחודש מאי בשיעור של 1.2%, למול צפי לעלייה בת 1%, ובהמשך לעלייה בת 0.8%. רמת התפוקה התעשייתית
של האג"ח מאינדקסים, ומתיקי בנצ'מרק. אמנם לא מדובר בהודעה מבשרת חדשות, אך עליית תשואות טכנית בהחלט אפשרית.
סין:
• הייצוא הסיני עלה בחודש מאי בשיעור של 48.5% , והיבוא עלה בשיעור של 48.3% למול מאי אשתקד. הזינוק בייצוא הסיני מפיג מעט את החששות בדבר השפעות משבר החובות האירופאי, אולם, להערכתנו ההשפעות יורגשו בשלבים מאוחרים יותר.
• המכירות הקמעונאיות במאי עלו בשיעור שנתי של 18.7%, מעט מעל לעלייה שנתית בת 18.5% באפריל.
• מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מאי לרמה של 3.1% למול מאי אשתקד. הבנקים הסינים מקטינים את כמות ההלוואות. בחודש מאי ירדו ההלוואות בשיעור של 17% (93.6 מיליארד דולר), בניסיונות לקרר את הכלכלה
גלובאלי:
לא רק הודו. התמ"ג הברזילאי צמח ברבעון הראשון בשיעור של 9% ביחס לרבעון הראשון אשתקד. אם כי, ההתדרדרות בכלכלה האירופאית, והתחזקות הריאל עלולים להאט את קצב הצמיחה ברבעון השני.

הזוית הפיסקאלית
במהלך התקופה הנסקרת לא היו חדשות מכיוון הזוית הפיסקאלית.
להלן תחזית הפדיונות  לשנת 2010:

 

חודשי יולי ואוגוסט צפויים אף הם להציג פדיון ממשלתי נטו. בחודש יולי עיקר הפדיון צפוי באג"ח צמודה (גליל), ועל כן צפויים להמשיך ביקושים טכניים לאג"ח הצמודות הסחירות.
להלן תחזית הגיוס הממשלתי ליתרת חודש יוני:

 

תאריך המכרז

סוג מכרז

היקף הגיוס (מלש"ח)

שם הסדרה

21/6/1 

ציבור

250

ממש"ק 0120

 

 

200

ממש"ק 1026

 

 

250 

ממש"ק 0913

28/6/10

עש"ר

250

ממש"ק 0913

 

 

200

ממש"ק 0115

 

 

250

משתנה 0520

סה"כ

 

1400 

 


הזוית המוניטארית
בנק ישראל מצוי בדילמה לא פשוטה. מאז שהתחיל בתוואי העלאת הריבית לרמת ריבית "נורמאלית" הוא העלה את הריבית לאחר 3 פעמים בהן שהתה באותה רמה, למעט העלאה מרמת ה-1% לרמת ה-1.25%, בה העלייה הייתה לאחר חודש. באם ישאיר את הריבית על כנה חודש נוסף הוא יחרוג מההתנהלות עד כה, וחריגה כזו עלולה לאותת על רפיון במשמעת המוניטארית.
• עלייה ברמת האינפלציה הגלומה בשוק ההון לרמה שנושקת את רף היעד העליון (2.95), ועלייה ברמת האינפלציה הממוצעת החזויה ע"י החזאים הפרטיים לרמה של 2.7, בהחלט עשויה להטריד את בנק ישראל. יחד עם זאת, ניתן לשייך חלק ניכר מהעליות באפיק הצמוד לרכישות טכניות על רקע פדיון האג"ח הממשלתית הצמודה 0610 החודש.
• דוח משרד האוצר מצביע כי בחודש אפריל חלה ירידה בשיעור של 24% בכמות הדירות הנרכשת, למול החודש הקודם. כמו כן מצביע הדוח על המשך היחלשות בכמות הדירות החדשות הנרכשות, למול עלייה בכמות הדירות הקיימות הנרכשות. בסה"כ בחודש אפריל חלה ירידה בת 0.8% במחירי דירות חדשות למול מרץ, וכן לראשונה מאז גל עליות המחירים חלה ירידה גם במחירי דירות יד שנייה בכל אזורי הארץ למעט נתניה. משמעות הדוח כי היחלשות בשוק הנדל"ן החלה עוד טרם החלטת המפקח על הבנקים, ותחת כך יש להניח כי ההיחלשות במחירי הדירות צפויה להתמיד בחודשים הבאים.
• מדד ה-CRB שירד בעוצמה בחודש מאי החל במגמת תיקון בחודש יוני ומאותת על עלייה במחירי הסחורות.


בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית לחודש יולי. לאו דווקא על רקע מחירי הנדל"ן, וציפיות האינפלציה אלא יותר על רקע "רגיעה" ברמת החששות וחזרה ל"ריבית נורמאלית"

• שערי המטבעות המרכזיים נמוכים מול השקל לעומת חודש קודם, אך בשער האירו ישנה מגמת התחזקות בתוך חודש יוני.
• בנקים מרכזיים של כלכלות מובילות בעולם צפויים להשאיר את הריבית נמוכה זמן ממושך מהצפוי. ה-ECB החזיר לפעולה כלים בלתי שגרתיים להרחבה כמותית.
• הכלכלה הישראלית ממשיכה לצמוח, אם כי בקצב איטי יותר, כאשר עיקר ההיחלשות ניכרת בעיקר ברכיב הייצוא.
הסיבות אשר לכאורה עשויות לתמוך בהעלאת ריבית – הציפיות האינפלציוניות, והתנפחות מחירי נכסי נדל"ן דווקא אינם צפויים להוות משקל מהותי בהחלטת הריבית לחודש יולי. מנגד, ירידת מחירי הסחורות שינתה מגמה, ושערי החליפין אשר נוטים להתייצב, דווקא תומכים בחזרה לתוואי ריבית נורמאלי.
למרות שבנק ישראל יצטרך לנהל את קצב העלאות הריבית באופן שיתאים לקצב עליית הריבית אצל שותפות הסחר המרכזיות יש טעם והיגיון לחזור לתוואי העלאות ריבית. אנו מעריכים כי בנק ישראל יחזור ויעלה את ריבית הבסיס ב-0.25% בישיבת הריבית הקרובה.
האפיק האג"חי
במהלך התקופה הנסקרת חלה יציבות ברמת התשואות בחלק הבינוני של האפיק השקלי, כאשר בחלק הקצר ירדו התשואות בשיעור זניח של 0.04%, ובחלק הארוך ירדו בשיעור של 0.07%, תנועה אשר הורידה את רמת הקמירות על פני העקום השקלי. התשואות באפיק הצמוד ירדו בחלק הקצר בשיעור של 0.1%, בחלק הבינוני בשיעור של 0.07%, ובחלק הארוך בשיעור של 0.05%.


במהלך התקופה הנסקרת המשיכה תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים לנוע בתנודתיות, והאג"ח הישראלית המקבילה המשיכה לעקוב אם כי בתנודתיות פחותה. בסה"כ המרווח נשאר דומה עם נטייה לירידה (מעט מתחת ל-1.5).

אג"ח קונצרניות
במהלך התקופה הנסקרת עלו מחירי האג"ח הקונצרניות. תשואות מדדי התל-בונד 20 ו-40 ירדו בשיעורים של 0.19%, 0.17% בהתאמה, וצמצמו את המרווחים מול המקבילה הממשלתית בשיעורים של 0.14%, 0.12% בהתאמה.
תשואות התל-בונד השקלי נותרו יציבות וצמצמו את המרווח מול המקבילה הממשלתית בשיעור של 0.03% בלבד.
המלצות ליועצים
הנפקות דלילות באפיק הממשלתי כנגד פדיונות משמעותיים גם בחודש יולי צפויים להמשיך לתמוך באפיק הממשלתי ללא תלות בגורמים אחרים. אולם, יש לזכור כי מגמה של התייצבות כלכלית צפויה לפגוע באג"ח הממשלתיות.
שקלי-צמוד- לאור צפי להמשך מגמת הירידה בנפח הגיוס של אג"ח צמודות מתוך סך הגיוסים הממשלתיים הנמוך ממילא, ועל רקע פדיון של כ-3 מיליארד בגליל בחודש יולי אנו משמרים את העדפתנו לאפיק הצמוד באורך הבינוני והארוך, ברמת האינפלציה הגלומה הנוכחית. בחלק הקצר אנו מעדיפים את האפיק השקלי.
מח"מ- ירידת החשש מכשל מערכתי בשוקי האשראי, צפוי לתמוך בעליית תשואות בארה"ב. סגירת המרווח תגיע מעליית תשואות בארה"ב, וזו הופכת את החלק הארוך למסוכן. החשש מעליית תשואות בארה"ב עם התייצבות השווקים מחד, וצפי לקצב עליית ריבית מתון יותר מנגד, מציב אותנו במח"מ הבינוני מבחינת יחסי סיכוי/סיכון. שוב, אנו מעדיפים את המבנה הסינתטי.
אג"ח קונצרניות- דלילות ההנפקות הממשלתיות ימשיכו לתרום לביקושים באג"ח הקונצרניות המדורגות גבוה לכל אורך העקום. ירידת רמת החשש מפני מחנק אשראי אירופאי צפויה לתמוך בשוק האג"ח הקונצרניות בכלל. הפירמות יוכלו לממן מחדש את חובותיהן, ובמחירים סבירים הודות לנגידי הבנקים המרכזיים. הפירמות המועדפות הן פירמות בעלות הלימה נכונה בין מטבע תזרים שירות החוב, והנכס, לבין החלק הארי של ההלוואות, ואשר תזרימי שירות החוב שלהן אינם מתומחרים לצמיחה.

  לסקירה מלאה לחץ כאן 

אזהרה וגילוי נאות 

דו"ח זה מוגש למטרת אינפורמציה בלבד, ואין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה, אחזקה ו/או מכירה של נכסים פיננסים כלשהם. הדו"ח מבוסס על נתונים שהיו גלויים לציבור ושפורסמו בעיתונות ובאתרים הכלכליים, על ידי מאור-לוסקי ו/או החברות המוזכרות בדו"ח, בתשקיפים, דוחות כספיים, הודעות לבורסות לניירות ערך, פרסומים בכלי התקשורת ובכל דרך אחרת ועל בסיס הענפים בהן פועלות החברות והנחות שנעשו על בסיס מידע, פרסומים ונתונים אלו. המידע, הפרסומים והנתונים מהמקורות הנ"ל הונחו כנכונים ודוח זה המסתמך עליהם אינו מהווה אימות או אישור לנכונות נתונים אלו. המידע המופיע בדו"ח זה מעודכן למועד פרסומו לראשונה ואינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר, וכן אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו והדעות האמורות בו עשויות להשתנות ללא מתן הודעה נוספת. ניתוח זה משקף את הבנתנו ביום עריכת דו"ח זה. מודגש כי אין מאור-לוסקי ו/או עובדיה אחראים למהימנות המידע המפורט בדו"ח, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או להשמטה, שגיאה או ליקוי אחר בדו"ח. מאור-לוסקי לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרמו משימוש בדו"ח זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע שבדו"ח זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. מאור-לוסקי ו/או חברות בנות שלה ו/או חברות הקשורות אליה ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם עשויים להחזיק עבור עצמם ו/או עבור מי מלקוחות התאגידים הנ"ל ניירות הערך של מי מהחברות. כמו כן, עשויים מי מהנ"ל לפעול בניירות הערך של מי מהחברות נשואי דו"ח זה, על בסיס יומי או אחרת, לפעול מעת לעת במכירתן ו/או ברכישתן, חרף האמור בדוח זה, הן בזמן פרסומו והן לאחר פרסומו. אין לראות בדו"ח זה שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות והתאמה אישיים וספציפיים ללקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם.
מאור-לוסקי הינה משווק השקעות (ואינה יועץ השקעות), והיא עוסקת במגוון פעילויות בשוק ההון, לרבות ניהול חשבונות של נכסים פיננסיים והשקעה בניירות ערך עבור לקוחותיה ועבור עצמה, וכן השקעה בנכסים של קרנות הנאמנות המנוהלות על ידה באמצעות "מאור לוסקי ניהול קרנות נאמנות בע"מ", והיא עשויה להעדיף נכסים פיננסים אליהם יש לה זיקה.

 


 
 
 
  הפוך לדף הבית   הוסף למועדפים   מפת האתר   דרושים  
אחד העם 9 מגדל שלום, תל אביב טל: 03-5103001 כל הזכויות שמורות למאור-לוסקי  בע"מ.
מאור לוסקי בע"מ עוסקת בניהול תיקים ובשיווק השקעות (ולא בייעוץ השקעות) ומשתייכת לקבוצת מאור לוסקי ובעלת זיקה לקרנות הנאמנות המנוהלות על ידי חברת מאור לוסקי ניהול קרנות נאמנות בע"מ.
מובהר כי החברה רשאית להעדיף נכסים אלו על פני נכסים פיננסיים אחרים.
 עיצוב ובניית האתר "סטודיו גריזים"
פרסום זה אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק ו/או ייעוץ מס כאמור, בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ואינו מהווה הצעה לרכישת יחידות בקרנות ו/או ניירות ערך. רכישת יחידות בקרנות תיעשה בהתאם לתשקיף הקרן שבתוקף ולדיווחים המיידיים בלבד. אין לראות באמור לעיל ו/או בתשואות העבר התחייבות מאור לוסקי להשגת תשואה כלשהי בעתיד.מאור לוסקי הינה משווק השקעות (ולא יועץ השקעות)
גילוי נאות